שליחי סגולתא יתפללו עליך כאן לניסים וישועות מעל הטבע בציונו של רבי לייבלה בעל הייסורים

תיאור

אודות הסגולה 

מובא בספר אור הגליל.

סגולה מיוחדת זו לאמירת כל ספר תהילים ביום שישי אחר חצות על קברו של רבי לייבלה בעל הייסורים, כבר התפרסמה ברבים וזכתה להמלצת גדולי הדור

הרב וואזנר זצ”ל סיפר על הסיפור המופלא שרבי לייבלה ליווה אדם בערב שבת, מה שהתגלה בחלומו. 

גם הצדיק רבי אלימלך בידרמן שליט”א מעיד על קשרו המיוחד עם רבי לייבלה.

הרב גלאי שליט”א, שהיה בעל ייסורים גדולים, ממליץ מניסיונו האישי על כוחה של סגולה זו.

כמו כן ישנן עדויות מהרב מנדלסון ומאחד מבניו של האדמו”ר מגור שליט”א, על ניסים וישועות שאירעו בזכות הסגולה. 

גם רבי דוד אבוחצירה שליט”א מעודד לנצל סגולה חשובה זו בעת צרה.

רבי לייב בעל הייסורים הטמון בבית העלמין בעפת עיה”ק נקרא כך על שם הייסורים הרבים שעבר במשך חייו כתוב עליו בספר אור הגליל איש גדול בתורה וירא אלוקים מרבים שבסוף ימיו נסע לעיה”ק עפת ת”ו ונפטר שם זקן ושבע ימים הוא ציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת ערה רח”ל ישתטח על קברו באמירת כל ספר התהילים ובעיקר ביום שישי ויעזרהו וכן עושים עד היום עד היום עולים לקברו כאמור בעיקר בימי שישי וקוראים את ספר תהילים

רבי לייב בעל הייסורים התגלה בחלום למרן הגר”ש וואזנר זי”ע

בימים ההם, לפני כעשר שנים, חי איש ירא שמים, אברך חשוב, אשר יחד עם זוגתו הצדקנית קיבל על עצמו לבוא אל ציונו של הצדיק הקדוש רבי לייב זצ”ל, בעל הייסורים, הטמון באדמת הקודש של עיר הקודש צפת תובב”א, ולומר שם את כל ספר התהילים, לזכות בתו היקרה שהגיעה לפרקה וטרם נמצאה זיווגה. 

ויהי היום, נסע האיש עם זוגתו לקיים את נדרם ולומר את ספר התהילים על ציונו של הצדיק. והנה בהתקרבם אל עיר הקודש צפת, החל מטר שלג כבד לרדת בכל אזור הצפון. אז אמרה לו זוגתו החכמה: “בקצב הזה לא נוכל לשוב היום לביתנו אשר בבני ברק”. וכך, בהגיעם למושב ראש פינה, החליטה לשוב על עקבותיה.  

אולם בעלה היה נחוש בדעתו להגיע לציון הקדוש ולומר שם את התהילים, ולא שת ליבו לדבריה. ואכן האיש הגיע ברגליו אל בית העלמין העתיק שבמרומי העיר, אולם חשש בליבו כיצד ימצא ביום שלג כבד זה את מקום ציונו של הצדיק. והנה לפתע ראה מרחוק שעומד שם יהודי ליד אחד הקברים וקורא בספר תהילים, וידע כי הוא המקום אשר ייעד. ויגש אל הציון ביראה וברתת והחל לומר את ספר התהילים מתחילתו.  

ויהי ככלותו לומר את כל הספר, חפץ היה למהר וללכת אל תחנת האוטובוסים לשוב לביתו. אולם לא ידע את הדרך בשלג הכבד. ויפנה אל היהודי אשר עמד לצידו ויבקש ממנו להראות לו את הדרך. והלה נעתר ברצון והלך עמו עד התחנה. וכאשר הגיעו, ביקש האיש להודות לו על טובו. אולם פתאום נעלם היהודי מעיניו ברגע אחד, ולמרות חיפושיו לא מצאהו עוד.  

בחסדי שמים השלג לא ירד בכבדות יתרה, והאיש יכול היה לשוב לביתו בשלום. ויספר לאשתו את כל אשר אירע לו, ויאמר כי לדעתו היה זה אליהו הנביא זכור לטוב. אולם היא נענתה ואמרה כי ודאי טועה הוא, שהרי איש זריז היה זה שמיהר ללכת לדרכו.  

והאיש לא שקט ולא נח, וילך לספר הדברים לפני רבנו שליט”א. ויען רבנו ויאמר לו, אל יכנס האיש להרהורי דמיון, כי מסתמא נמהר אותו יהודי ללכת לדרכו בגלל הסופה.  וישוב האיש הביתה ויספר לאשתו את דברי הרב, ותאמר לו כי כבר ידעה זאת מעיקרא.

והנה למחרת בבוקר, הנה שליח דופק על דלת בית האיש, ובפיו בקשת הרב וואזנר שליט”א כי יבוא אליו. וימהר האיש וילך אל הרב בהתרגשות רבה. וכאשר נכנס, פנה אליו הרב ויאמר: אני מתנצל שאמרתי לך אתמול כי היה זה איש זריז, שהרי בלילה העבר הופיע לי בחלום הצדיק רבי לייב עצמו, ויאמר לי: אני הוא שהייתי עם האברך ההוא בכל זמן אמירת התהילים, מפני שלא רציתי להשאירו לבדו בסופת השלג. וליוויתיו עד התחנה ואז נעלמתי מעיניו. וגם תפילתו נתקבלה, ובתו תתארס בחודש הקרוב, כאשר דיבר.  

ותתקיים נבואת הצדיק, ובתו של האברך אכן נתארסה באותו חודש, כפי שהבטיח הצדיק. יהי רצון שזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל, אמן. 

(הובא באתר הידברות)