תיאור
רבי משה אלשיך נולד בשנת ה'רס"ז (1506) בטורקיה, ועלה לצפת בהיותו כבן 30. הוא שימש כדיין וראש ישיבה, וחיבר פירושים נודעים על התנ"ך. בסוף ימיו יצא כשליח לגולה לאסוף כספים עבור יהודי צפת.
האלשיך הקדוש התפרסם בעיקר בזכות דרשותיו המופלאות, באחת הדרשות ישב שם אדם פשוט שהתפרנס מחפירת חומר בעגלתו ושמע ממנו דרשה על הבטחון בהשי"ת ללא שום סיבה גשמית.
האיש חדל באחת מעבודתו, מכר את החמור והעגלה, וישב להגות בתורה בבטחון גמור שפרנסתו תגיע בדרך פלאית. ואכן, לאחר שהגוי שקנה את הרכוש מצא בעזרתם אוצר אך מת במפולת, שב החמור לבדו עם שקים מלאי זהב לבעליו הקודם ופרנסתו הובטחה לעד. כששאלו תלמידי האלשיך כיצד זכה האיש לדרגה כזו שהם לא הגיעו אליה, השיב להם רבם שהלה היה לו אמונה וביטחון מוחלט בה' והזכות אמונו . בזכות אמונתו הפשוטה והטהורה, פעל ישועות למעלה מדרך הטבע, וסיפורו משמש עד היום כסגולה לפרנסה ולחיזוק הבטחון בקב"ה.
בדרשה מפורסמת אחרת על הפסוק "ותחלף את משכורתי עשרת מונים", פירש האלשיך הקדוש שלבן הארמי רימה את יעקב במאה (!) דרכים שונות. הוא פירט במדויק את כל מאה התחבולות וההערמות של לבן כלפי יעקב.
האר"י הקדוש שנכח בדרשה הופתע לראות את לבן יורד מעולם האמת ומהנהן בהסכמה לכל אחד מהתיאורים. אך כשהאלשיך הזכיר רמאות מסוימת אחת, קרא לבן בהתפעלות: "על זו אפילו אני לא חשבתי, ואם הייתי חושב – הייתי מיישם!"
כששמע זאת האר"י פרץ בצחוק, וכששאלוהו תלמידיו לפשר הדבר הסביר שהאלשיך המציא בגאונותו תחבולה שאפילו לבן עצמו לא העלה בדעתו. סיפור זה ממחיש את עומק דרשותיו וכוח מחשבתו יוצא הדופן של רבי משה אלשיך.
קברו של האלשיך הקדוש בצפת הפך למוקד עלייה לרגל, כאשר רבים מבקשים על ציונו ישועות בפרנסה וחיזוק האמונה וההשגחה, בזכות סגולת סיפוריו המאלפים על הבטחון בה' וגאונותו העילאית בפרשנות התורה.