הסגולה העולה על כולנה – תפילה, כמובא בגמ’ (נדה דף ע:): “מה יעשה אדם ויתעשר? … יבקש רחמים ממי שהעושר שלו”.
בתנא דבי אליהו (זוטא פרשה ו’): “… כשאני רואה את בני אדם שאין להן תוחלת, לא במעשיהן ולא במעשה אבותיהן, אלא בשביל שהן עומדין ומברכין ומתחננין ומרבים תפילה לפני, אני נזקק להן וכופל להן מזונותיהן”.
במדרש תנחומא (וירא, סימן א’): “אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: הוו זהירין בתפילה, שאין מדה אחרת יפה הימנה והיא גדולה מכל הקרבנות… ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפילתו ולעשות חסד עימו, כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו!”.
כתב המאירי (בבא בתרא דף קטז.): “לעולם יהא לבו של אדם בטוח שהתפילה כשהיא נעשית כתיקנה – מבטלת את הגזירה”.
ובכד הקמח (לרבנו בחיי, ערך “תפילה”): “וגדול כח התפילה אפילו לשנות הטבע ולהינצל מן הסכנה ולבטל הנגזר”.
(מפתחות הפרנסה)
